גברת עורכת או עורכת־סאמה? דילמת התרגום מיפנית

זה לא סוד שיפנית היא שפה שונה מאוד מעברית, ושהתרבות היפנית שונה מאוד מעברית. ולכן, כשבאים לתרגם טקסט בין השפות, נתקלים בסבירות גבוהה בדברים שקשה מאוד לתרגם. כינויי כבוד (Honorifics) הם אחד האלמנטים האלה.

חשוב לומר, אני לא יודעת יפנית (עדיין...)

אבל אני כן מתרגמת מנגות (תרגום שני, מאנגלית לעברית). הדילמה הזו היא דילמה אמיתית שאני נתקלת בה ביום־יום.

רקע: מהי מנגה?

מנגה היא ז’אנר קומיקס יפני שהתפתח בסוף המאה ה־19 והפך מאז לתופעה תרבותית בעלת היקף עולמי. מה שמייחד אותה הוא השילוב הייחודי בין סיפור מרתק לאמנות רגשית ועשירה בפרטים. בין היתר, הבעות פנים מודגשות וכיתובים המסמנים את הצלילים של הסצנה (למשל, "גשששש" לתיאור תנועה מהירה). למנגה יש עשרות ז'אנרים שונים, המיועדים לקבוצות גיל שונות, החל מפנטזיה פוסט־אפוקליפטית אפלה (למשל, מתקפת הטיטאנים) ועד לדמיות בבית ספר שמשחקות משחק שולחני (אני רצינית לגמרי. קוראים למנגה הזאת סאקי. ממליצה!).

כינויי כבוד

כשניגשים לטקסט יפני, מהר מאוד נתקלים בכינויי הכבוד. אלו הן סיומות שמתחברות לשמות של הדמויות (למשל "סאן", "קון", "צ'אן", "סאמה" ועוד). אבל למה אני מקשקת סתם... תמונה שווה אלף מילים:

אז מה הדילמה?

הדילמה היא שלקורא העברית הממוצע אין מושג מה זה כינויי הכבוד. וזה יכול להיות אפילו מבלבל להיתקל בדמות שדמויות שונות פונות אליה בצורה שונה. תארו לעצמכם, למשל, מה הייתם מרגישים אם דמויות מסוימות היו פונות לדמות כלשהי בזכר ודמויות אחרות היו פונות אליה בנקבה, מבלי שהדבר מוסבר בטקסט. אז באותו אופן, זה ממש מבלבל אם דמות אחת תגיד "אהוימה־סאן" ודמות אחרת תקרא לאותה דמות "אהוימה־קון" – הקוראים עלולים לחשוב שזו איזו שגיאת כתיב משונה.

ומצד שני, כינויי הכבוד הם חלק מהותי מהתרבות היפנית. למחוק אותם מהטקסט יאבד חלק משמעותי מהמשמעות ומהאופי שלו.

אז מה עושים?

הפתרון שלי הוא לנסות לתרגם מה שאפשר:

• [שם]־סאן = מר [שם]/ גברת [שם]

• [שם]־סאמה = אדון [שם]/ גברת [שם]/ לורד [שם]/ [שם] הנכבד (כאן ממש כדאי להבין את הקונטקסט)

• [שם]־צ'אן (צורת פנייה אישית לילדה או ילד קטן). כיוון שהשימוש של זה דומה מאוד לשם חיבה, הייתי ממציאה שם חיבה לדמות.

• [שם]־סנסיי = מאסטר [שם]/ המורה [שם]/ פרופסור [שם]

  
  

ואם אי אפשר לתרגם – למחוק

• [שם]־קון (צורת פנייה אישית/ המציינת קרבה למישהו שצעיר ממך או פחות בכיר ממך). כיוון שבתרבות שלנו מורים פונים לתלמידים בשם הפרטי ובעבודה אנשים פונים אחד לשני בשם פרטי, אין לנו מקביל ל"־קון" בעברית. ולכן ההמלצה היא למחוק

וכן הלאה...

פתרונות למרחיקי לכת

אם חשוב לכם להשאיר את כינויי הכבוד (כלומר, לתעתק אותם פונטית: "־סאן" וכו'): הייתי מוסיפה בהתחלה או בסוף של הכרך הראשון מפתח תרגומים.

לחילופין, אפשר לשים הסבר בפעם הראשונה שבה כינוי כבוד מופיע.

ה־דוגמה

הדוגמה הכי טובה שמצאתי, שבה אי־אפשר להשמיט כינויי כבוד (כי הסצנה היא על איזה כינוי מתאים לדמות...) מגיע מסדרת המנגה Kaguya-sama: Love Is War. (עדיין אין לה תרגום לעברית, אם מישהו רוצה להרים את הכפפה. כחם כחם*)

אם יש לכם רעיון איך לתרגם את כינויי הכבוד כאן לעברית – אשמח מאוד לקרוא את הרעיונות שלכם! אני לא מצאתי דרך טובה (שאינה לתעתק אותם, כפי שהם)...

סיכום

תרגום כינויי הכבוד היא קרב מתמשך בין נאמנות לתרבות המקור לבין נוחות וקריאות בשפת היעד. בעיניי, הפתרון המושכל הוא שילוב: אם יש מקבילה הגיונית בעברית – לתרגם; אחרת – לתעתק את הכינוי היפני, או למחוק, אם נראה לנו שהמשמעות שלו לא קריטית עבור הקורא העברי.

זכרו: אנחנו כמתרגמים פותחים צוהר בין הקוראים שלנו לבין תרבות אחרת. אם אנחנו לא נחשוף את הקוראים לאספקטים התרבותיים העשירים, איש לא יעשה זאת במקומנו.

(ועם זאת, חשוב שהחשיפה הזו תיעשה בצורה שתחבר בין הקורא לבין התרבות, ולא תבלבל אותו).

לקריאה נוספת על כינויי הכבוד, ממליצה על הערך בויקיפדיה.