איך הופכים את הרעיון לספר?
- Galit Dotan
- 11 באוג׳
- זמן קריאה 6 דקות
"גלית, כבר שנתיים יש לי רעיון מגניב, אבל אין לי מושג מה לעשות איתו!"
אמרה לי חברה בשיחת חולין.
צחקתי ועניתי לה שליווי כותבים מתחילים הוא בדיוק מה שאני עושה בחיים!
משיחה קצרה איתה הבנתי שכל כך הרבה כותבים מסתובבים בעולם עם רעיונות מדהימים, ואפילו לא מגדירים את עצמם ככותבים! אם תשאלו אותי, מרגע שיש לכם רעיון – אתם כותבים. עכשיו רק צריך לרוץ עם זה – ואני מקווה שהפוסט הזה יעזור לכם להתחיל.
המטרה: לסדר לכם את השבועיים הראשונים של העבודה.
1 נסגרים על הרעיון
אם כבר יש לכם אחד, מוזמנים להמשיך לשלב הבא.
1.1 מה עובד עבורכם?
השאלה המרכזית שאתם צריכים לשאול את עצמכם: איזה ספר חסר לי על המדף?
1.2 מה הצליח לאחרים?
אילו טרנדים/ ז'אנרים עולים/ יורדים בפופולריות?
מה אנשים קוראים ולמה?
1.3 חפשו מקורות השראה
קראו ספרים
צפו בסרטים
טיילו בטבע
הקשיבו למוזיקה
צאו לרוץ
השראה עובדת שונה לכל אחד. נסו למצוא מה עובד בשבילכם.
2 מעבים את הרעיון
נסחו במשפט אחד את הקונפליקט המרכזי.
3 בריינסטורמינג
תקיאו על הדף את הרעיון שלכם. או, ליתר דיוק, את כל הרעיונות שלכם.
וכשאני אומרת דף, אני מתכוונת לפתקים שאפשר להדביק על לוח.
וכשאני אומרת פתקים, אני מתכוונת לכל פורמט שנוח לכם: פיזי, וירטואלי...
אני לא אוהבת לבזבז נייר, אז אלה הכלים הוירטואליים לבריינסטורמינג שאני ממליצה עליהן:
בשלב הזה חשוב מאוד "להקיא". כלומר, לכתוב כל מחשבה, כל דמות, כל פרט על העולם, כל סצנה, כל משפט מגניב. לנסות למחוק כמה שפחות. בני אדם לא יודעים לעשות כמה משימות במקביל, ולכן אם תנסו לסדר ולערוך את מה שאתם מקיאים על הדף, אוטומטית תקיאו פחות דברים – ואולי תפספסו רעיונות טובים.
אני ממליצה להחליט מראש על צבעים שונים לפיסות מידע שונות. למשל:
צהוב: מבנה עלילה
כתום: תפניות בעלילה וקונפליקטים גדולים (אני אוהבת להפריד אותם מ"מבנה עלילה", כדי שיבלטו)
כחול: דמויות
ירוק: מקומות
סגול: רגשות וחוויות
אפור: היסטוריה ורקע על העולם
4 הגדרת הדמויות
וכן, אני יודעת שבשלב הקודם הקאתם גם דמויות על הדף. אבל עכשיו אתם רוצים להתחיל לסדר את הבלאגן, להחליט מה באמת נכנס לסיפור.
תתחילו מהשאלה הזו: איזה סוג של דמות תוכל להציג את הקונפליקט שחשבנו עליו בצורה הכי טובה?
או במילים אחרות: איזה מאפיינים צריכים להיות לדמות הראשית שלי, כדי שיהיה לה הכי קשה שאפשר לפתור את הקונפליקט?
ואני אסביר למה זה חשוב. נניח אתם רוצים לכתוב סיפור על דמות שמחליטה לרוץ מרתון. אם תבחרו את הדמות שלכם להיות אצן אולימפי – פוף. העלילה מסתיימת תוך משפט אחד: "<יוסי> החליט לרוץ מרתון והצליח" – אין כאן סיפור מעניין. לעומת זאת, אם תבחרו מישהו שהיה פעם אצן אולימפי, אבל נפצע קשות, ואחרי עשור רוצה לחזור לרוץ וצריך להיכנס לכושר מחדש (שלא לדבר על הפחד העצום שלו מלהיפצע שוב) – זה סיפור מעניין. סיפור מעניין אחר יכול להיות על מישהו, ששום דבר בחיים לא הולך לו, הוא עצלן ובטלן. הסיפור מתחיל מזה שחברה שלו עוזבת אותו לטובת איזה אצן אולימפי. ואז הבחור שלנו מחליט להוכיח לה שגם הוא מסוגל לרוץ מרתון (וכן, זאת העלילה של "Legally Blond", בהיפוך תפקידים).
בקיצור: אתם חייבים דמות שיהיה לה קשה להצליח במשימה מצד אחד, ושיהיו לה תכונות אופי או סיפור שיגרום לקוראים להתחבר אליה, כדי שהם ירצו לעבור איתה את המסע הקשה ולעודד אותו בדרכה אל ההצלחה.
אז מה עושים בתכל'ס? בונים דף דמות.
שם
גיל
מראה
תכונות מרכזיות
חוזקות
חולשות
מטרות
מידע רלוונטי נוסף
5 הגדרת את המבנה העלילתי
כל שיטות המבנה יושבות על אותו מבנה:
אירוע שמתחיל את האקשן
עלייה במתח
שיא
ירידה במתח
סגירה
יש שיטות מפורטות יותר, שעוזרות להבין מה בדיוק צריך להיות בכל פרק. כתבתי עליהן פוסט שלם: בחירת מתווה עלילתי.
6 בניית עולם
עולם הכותבים מתחלק ל־3:
כאלה שלא משקיעים מספיק בבניית העולם (וזה מתבטא בפערים בעלילה, תיאורים לא הגיוניים וסותרים, או בדיאלוגים שבהם נראה שהדמויות מרחפות בתוך חלל ריק)
כאלה שמשקיעים המון בבניית העולם ומרגישים צורך להכניס את כל מה שהם המציאו לתוך הסיפור, ועוד יותר גרוע – בפרק הראשון (וזה מתבטא בתיאורים ארוכים ומשמימים, שגורמים לקוראים לנטוש באמצע)
כאלה שמשקיעים המון בבניית העולם ויודעים איך להשתמש בזה נכון (אתם רוצים להיות בקטגוריה הזאת!)
6.1 אז איך משתמשים נכון בבניית העולם?
כמו שכתבתי למעלה, אתם לא רוצים להתחיל לחפור על כל סוגי החיות הקסומות בספר שלכם, או על כל הצבעים שיש לדשא שלכם – וגם לא על ההיסטוריה של התהפוכות הפוליטיות לאורך ההיסטוריה של המדינה שהמצאתם.
אבל אתם כן רוצים לדעת את כל המידע הזה.
כי אתם רוצים להיות קונסיסטנטיים ומעניינים.
נניח שאתם כותבים על ממלכה שתקועה בחורף תמידי. אתם רוצים לוודא שהדמויות שלכם תמיד לבושות בבגדים חמים, שבתוך הבתים האח תמיד דולקת (ואם לא, אז לתאר כמה קר לדמויות). אתם רוצים לתאר אם הדמויות נהנות ממזג האוויר או סובלות ממנו. האם הן מפחדות? האם הן זוכרות תקופה שבה מזג האוויר היה שונה? בקיצור – ככל שמזג האוויר משפיע יותר על הדמויות שלכם, ככה אתם צריכים לתאר אותו יותר.
6.2 איך בונים עולם?
עברו על רשימת המרכיבים: היסטוריה, חברה, פוליטיקה, אקלים, טכנולוגיה, קסם ועוד. כתבו לכם כמה שיותר מידע על כל אחד מהם. הדבר שהכי עוזר לי זה לנהל על זה שיחה עם חבר (או ChatGPT). תגידו לו שאתם בונים עולם, ספרו לו את כל מה שאתם כבר יודעים על העולם הזה, ותבקשו ממנו להתקיל אתכם. וחשוב שתרשמו את התשובות שלכם. כבר הזכרתי כמה חשוב להיות קונסיסטנטיים בתיאורים?
7 הגדרת ההגדרות: ז’אנר וקהל יעד
7.1 ז'אנר
מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי בנושא הגדרת ז'אנר.
7.2 קהל יעד
האם זה ספר ילדים? ספר נוער? ספר למבוגרים?
האם אתם יכולים לחשוב על מאפיינים אחרים של הקוראים האלה? אולי הספר מיועד לחובבי משחקי מחשב?
ככל שתגדירו את הקורא הממוצע שלכם בצורה טובה יותר, כך תוכלו לוודא שהספר שלכם קולע בול לטעם שלו – ולהעלות את סיכויי ההצלחה שלכם.
8 הגדרת הזמן ונקודת המבט
8.1 זמן הספור
האם הספר מתאר אירועים שקרו בעבר או אירועים שקורים ברגעים אלו ממש?
ספר יכול להיכתב באחד משני זמנים:
הווה: "אני הולך, "הוא מקשיב"
עבר: "הלכתי", "הוא הקשיב"
אל תנסו להתחכם עם זה. אל תכתבו בעתיד. ואל תשלבו הווה ועבר.
אם אתם לא בטוחים איזה זמן מתאים לכם: תכתבו בעבר. זה הזמן שבו רוב הספרים נכתבים, ולכן הוא יהיה הכי בהיר לקוראים שלכם. יתרון נוסף של זמן עבר הוא שאפשר לעשות קפיצות בזמן, כי כל האירועים בעצם כבר התרחשו.
8.2 נקודת המבט בספר
מי המספר?
האם זאת דמות מסוימת בספר? אם כן, האם היא מדברת בגוף ראשון ("ראיתי, "חשבתי"), או בגוף שלישי ("גלית ראתה", "גלית חשבה") – וכן הדמות יכולה לספר על עצמה בגוף שלישי.
האם זה מספר יודע־כל? אם כן, הוא בהכרח גוף שלישי.
אם אתם לא בטוחים: הכי קל לכתוב את הסיפור בגוף ראשון מנקודת מבט של הדמות הראשית. ככה הכי קל לגרום לקוראים להתחבר אליה ולחוות איתה את המסע – את השמחה של ההצלחות ואת הכאב של ההפסדים. וככה הכי קל ליצור דרמה ותפניות בעלילה (כי הדמות לא יודעת הכול, היא יכולה לחשוב דברים שאחר כך יתבררו כלא נכונים).
9 בונוס: בחירת שם הספר
לא חובה לעשות את זה בהתחלה. יש כותבים שזה עוזר להם להתמקד, ויש כותבים אחרים שאוכלים על זה סרטים...
אם אתם מרגישים שאתם חייבים שם לספר – עשו את זה עכשיו.
אחרת, מוזמנים לשמור את הטיפים כאן לשלב מאוחר יותר (בינתיים, קראו למסמך שלכם "הספר המדהים שלי", או כל שם מרים אחר. וכן, שימו שם שייתן לכם מוטיבציה!).
9.1 אז איך בוחרים שם לספר?
ההמלצה שלי היא להתחיל מלהסתכל על 10 הספרים המצליחים ביותר בז'אנר מהשנים האחרונות.
כמה מילים יש בכותרת?
איזה סגנון של מילים יש בהן?
איזו חוויה הכותרות האלה מעבירות? (התרגשות, פחד...)
יש עוד כל כך הרבה שיקולים לבחירת השם (למשל, איך בוחרים שם שלא יעלם בחיפוש בגוגל ובאמזון). אם תרצו, אעלה פוסט שלם בנושא.
10 ועכשיו?
עכשיו כל מה שנשאר זה לפתוח משמח ולכתוב מילה. ואז משפט. ואז סצנה...
השיטה שעובדת הכי טוב עבורי זה לקבוע כמות מילים קבוע, נגיד 300 – ולכתוב כל יום את הכמות הזאת. במקום עבודה קבוע, בזמן קבוע. ואני גם לא כותבת לפי הסדר. אני כותבת את הסצנות שיש לי השראה עבורן באותו יום (וזאת לא בעיה בכלל, כשבונים מבנה עלילתי מפורט מראש).
10.1 באיזה תוכנה?
לצערי, אין כיום תוכנת כתיבה נוחה באמת (בתקווה נוציא את הגרסה הראשונה של סאגה בשנה הקרובה), אבל יש שתי תוכנות שאיתן אני עובדת:
סקריוינר Scrivener לכתיבה: היא מאפשרת לחלק את הספר לפרקים וכל פרק לסצנות ועוד הרבה פיצ'רים נחמדים.
וורד (Microsoft Word) לעריכה עצמית: אחרי שאני מסיימת טיוטה ראשונה, אני עוברת עליה ב"וורד", כדי לראות את השינויים שאני עושה ב"עקוב אחר שינויים".
11 בונוס: מה עושים כשנתקעים?
פשוט ממשיכים...
טיוטה ראשונה תמיד יוצאת גרועה. וזה בסדר. בשביל זה יש עריכה עצמית אחר כך...
נתקעים בעיקר בגלל שתי סיבות:
לא עבדתם על פי המבנה העלילתי שהגדרנו: תקראו את המבנה שלכם ותחזרו לעבוד לפיו. בשביל מה השקעתם בו כל כך?
לא הגדרתם מבנה עלילתי/ לא פירטתם אותו מספיק: תחזרו לשלב המבנה העלילתי ותהדקו אותו. לא סתם כתבתי עליו פוסט שלם...
ואם הסיבה היא לא המבנה, אז כנראה שאיבדתם מוטיבציה.
נסו לדמיין את הספר הגמור על מדף הספרים
נסו לעשות משהו יצירתי אחר – לצייר, לפסל, לכתוב משהו אחר...
נסו לעשות דברים שעשים לכם טוב – ספורט, מוזיקה... או כל דבר אחר שכתבתי בסעיף 1.3
ואם אתם עדיין תקועים, שלחו לי את מה שכתבתם עד עכשיו. חוות הדעת שלי ידועות בכוחן לתת מוטיבציה!
12 אפשר גם לבקש עזרה (ליווי ספרותי)
חשוב לומר שכתיבה היא תהליך ארוך וקשה, ואחוזי הכישלון בו גבוהים. אני בעצמי נכשלתי לא מעט פעמים... ובגלל זה הלכתי ללמוד עריכה באוניברסיטת תל אביב – כדי שיהיו לי את הכלים להכווין כותבים להצלחה.
אז אם קראתם את הפוסט הזה ואתם עדיין מרגישים אבודים, אם אתם רוצים עורכת מקצועית שתלווה אתכם בתהליך ותוודא שאתם מגיעים לקו הסיום עם הספר הכי טוב שיכול היה להיות לכם – בשביל זה אני כאן!
אגב, זה גם יחסוך לכם עלויות בהמשך ויעזור לכם להתקבל להוצאות הספרים הגדולות (הרבה יותר זול לתקן רעיון מאשר טיוטה של 70000 מילים...).
אבל עזבו כסף, שלחו לי את מה שכתבתם עד עכשיו ואני אתן לכם חוות דעת ראשונית – לגמרי בחינם!
תגובות